במאמץ אַחֲרוֹן זֶה שֶׁל אהבה אֲנִי רוֹצה לְהַסְבִּיר לָך אֶת הסיבה לַאִוְּושָׁה הלְבָבִית שֶׁלִּי.   הַרְבֵּה לִפְנֵי ששֻׁלְּחָה בּוֹ לְמַלֵּא אֶת לִבִּי האַכְזָבָה הָרִאשׁוֹנָה כמֶסֶר

זה אומר שאחרי שמשהו נשבר והמעבר דרך השבר הושלם והכל מתחבר, אז גם כשהאיחוי לא סימטרי, שבר אינטגרלי עושה אידאל יופי אחר זה נכון לכל

גם בשבילי, מה שאני כותבת, לרוב זה ברמת קננדרום. אניגמה, חידה ולפעמים פרדוקס גלוי. אם מסכימים לגלוש, במודע, בלי וודאות במדרון כל מחילת ארנב, תחכום

ילדים כמו פועלי- יצור במפעל שמייצר מקום בעולם למשהו שעוד לא קיים, חולמים- מקצועיים, אני מכירה ילדים בכלל ילדות היא סוג של מִשְׁלַח- לֵב ויום

אתמול. צהרי שישי. ניידות נזרעו על כבישי העמק והאדמה לא פעם רעדה. היה לי איזה רגע של עִיכּוּב-ּהִתְמָצְאוּת. של להרגיש משהו ולא מיד לָתֵת שֵׁם

בימים האלה כשעניינים נשגבים מסתננים כמו מָפּוֹלוֹת דוֹמִינוֹ בבני אדם, מבהלות נָחְשׁוֹלֵי- אוֹר, לקרבות שלא יודעים איך נחזור מהם, כאילו בחוש הָפוּך לעורר אֶת הָאַהֲבָה

אין שום דבר אמתי בעולם הזה למעט אהבה.כל מה שאנחנו עושים בHeartech וכל המוטיבציה סביב מה שנעשה בפרקטיקה התרפויטית של טכנולוגיות-לב, מבוססת על הנחת היסוד

יצירת מופת היא עניין תהליכי ובשום אופן לא הרחבה של משהו רגיל.היא ייחודית.לפעמים היא מופיעה לפני שתנאים בעולם מבשילים להיענות להצעתהובכל זאת.אם היא מקורית היא

כשאנחנו מדברים על הים כדימוי, כמטאפורה בהקשר של המודל הטיפולי בHearTech אנחנו משקפים את אשליית המוצקות של העולם החיצוני כאינסטרומנט תיאורי וכעיקרון הסברי למהות האורגנית

ילדים הם הבטן הרכה שלנו. על זה לא יימצא מי שיגיש ערעור לעליון. זה נתון אכסיומטי. ובכל זאת בכל פעם ששמעתי מישהו במעורפל אומר משהו