כשאנחנו מדברים על הים כדימוי, כמטאפורה בהקשר של המודל הטיפולי בHearTech אנחנו משקפים את אשליית המוצקות של העולם החיצוני כאינסטרומנט תיאורי וכעיקרון הסברי למהות האורגנית שלנו מבפנים אפילו כיוצרים-פנטומים, למי שירצה לחשוב עלינו ככאלה.
גם אז הלכנו שוב לשפת הים
ואני אמרתי שוב שמה יהיה
והוא אמר שעכשיו מוקדם לדבר
וזה מצער מאוד אבל ניתן לשינוי
ואני אמרתי שוב שכל-כך הרבה פעמים
וכל כך הרבה פעמים הוא אומר לי
או מנסה לעבור לעניין אחר
ושם באמת על יד הים
הכל התפורר לי כמו חול
ושוב חיבקנו זה את זו כשעה
וגם חיפשנו נוף יותר מצודד
ורק בשעה מאוחרת ניערנו את הבגדים
ואני רמזתי שוב שאולי כדאי לחשוב
ואני אמרתי שוב שזה מתפורר כמו חול
מתפורר כמו חול…
ושם באמת על יד הים
הכל התפורר לי כמו חול
גם אז הלכנו שוב לשפת הים…על יד הים. דליה רביקוביץ
מים מייצגים רגשות. לקרקעית הים יש טופוגרפיה מסוימת עם מישורים של רוגע וסטטיות, מדרונות מאתגרים, תהומות שמהם כדאי להיחלץ אם פגשנו וקירות שכשנרצה להגיע לעברם השני נצטרך לנהל איתם ממש דיאלוג מקרב ומקרוב ובהצטברות של משקעים נוזמן למערכת יחסים אוהבת ללא תנאי, אם נשאף להצליח בה כי אלה סוג של חומרים רגשיים שהופכים לדפוסים ונישאים עם הגלים.
מה הם הגלים האלה? מידע יקר. הם גם אנרגיה אלקטרו מגנטית. משתנים למצבי צבירה שונים ולא תמיד צריכים מדיום כדי ליצור תנועה.
הם מאסטרים רוחניים ופיסיים של קיימות. כמטאפורה הם נעים מפונקציה של פעילות פנימית בתוכנו כחבילות של אור קפוא לשדה החיצוני שבו הם מהדהדים בתדר ביו- מגנטי בינינו לבין אחרים.
וודאי, המציאות החיצונית גם מורכבת מגלים. הם מתגלמים בדחיסויות חומריות מאווררות יותר או פחות, מה שנקרא "תדרים".
המפגש איתם תמיד מעניין . תמיד משתנה. הוא מתחיל מהיותם שקופים לתודעה שלנו, נעדרים, לא מחזירים אור ולא משתקפים כמידע עבורנו, לא קיימים ( לא מכיר אותך. אני מאגדה אחרת) ועד לשיקוף
מאושר והתגשמות בתדר משותף ונקלט בהדדיות שמספרת את נחיצות נוכחותם וחשיבותם עבורנו ונותנת להם ערך נרטיבי בקידוד המידע בתודעה שלנו ( והם חיו באושר ועושר עד העצם) .
כלומר, הגלוי תלוי על נקודת המבט שלנו בבניית המציאות.
בנוגע לגלים האלה, למרכז הלב כפורטל כפול למימד הארצי ולמימדים הרוחניים במיקום המדויק שלו יש תפקיד חשוב כמאזן המווסת את עקרונות התעבורה שלהם במרכזים האנרגטיים הארציים
ובמרכזים העילאיים. להתנהגות המרכזים כשהם פתוחים וכשהם סגורים יש משמעות רגשית וביטויים התנהגותיים נלווים. הלב הוא זה שמארגן את הנתונים לכל הכיוונים.
הלב מכיר את כל מה שמצוי בשורש הנגטיביות הרגשית אישית וקולקטיבית וכשהוא מאוזן הוא יודע לעכב ואפילו להחליף את הפילטרים הסטרוקטורליים של התודעה ולהקפיץ אותנו בתור עוגן רוחני
למישור אימננטי אינטואיטיבי שממנו נוכל לאסוף מידע מפרספקטיבה שעדיין אפשר לעשות לה אינטגרציה למימד החומרי הזה, לחיי היום יום, להמשך חיינו.
מרכז הלב הוא לא רק מרכז אנרגטי בעצמו אלא מנוע רב- ממדי שמתפעל את הקשרים בין כל המרכזים האנרגטיים בגוף כשהשפה שלו היא אינטואיציה ואחד מערוצי הפעולה שלו מתמקד באינטימיות כפרקטיקה בתוך המערך הנפשי, אינטימיות שהיא התבוננות פנימה למידע המקודד בארגון המרחבי של היותנו מבפנים.
הוא זה שיודע לעשות קריאה אינטואיטיבית כשהוא מתבונן מעבר לגבולות הגוף הפיסי המוגדרים שלנו. מזה שיודע לעשות קריאה אינטימית כשהוא מתבונן לתוך סטרוקטורות ההוויה שלנו כולל תת המודע האישי ו
הקולקטיבי. הוא חכם באופן שמאפשר לנו תקשורת רב ממדית, לא מקומית, עם דומיין תדרים עילאי ויודע לכוון מתוך התודעה שלנו, מעין שיחה קוואנטית עם היקום באמצעות השפה הרגשית.
הוא יודע לחתוך את האוטומציה של תכניות ההפעלה שלנו , להשהות תגובה, לכבד את כל היבטי התודעה שלנו ולשחרר לשדה המאוחד את כל מה שעוצר אותנו אצל עצמנו מבלי להתפתח כי הוא מכיר אותנו, את המסע שלנו ואת כל מה שצריך לדעת על סודות האהבה ללא תנאי ואם רק נסכים להיות מוכנים, בתהליך אינטואיטיבי הוא יוביל אותנו לשם.
