לִיווּי

במאמץ אַחֲרוֹן זֶה שֶׁל אהבה

אֲנִי רוֹצה לְהַסְבִּיר לָך

אֶת הסיבה

לַאִוְּושָׁה הלְבָבִית שֶׁלִּי.

הַרְבֵּה לִפְנֵי ששֻׁלְּחָה בּוֹ לְמַלֵּא אֶת לִבִּי

האַכְזָבָה הָרִאשׁוֹנָה כמֶסֶר הָיוּ

דְּבָרִים מְכֻוָּנִים הָיִיתִי

מוּעָד לפירוק

מֵחָדָשׁ לבְנִיָּה

להַפְרָזָה

כְּאִילּוּ מִישֶׁהוּ נָפַל מִן הַשָׁמַיִם

אָרַז אֶת חֲפָצָי מֵאֲחוֹרָי לְלֹא הֶרֶף

בְּלַיְלָה שנִמְשָׁך כמַחֲצִית שְׁנוֹתָיי לַדֶּרֶך

משאיר במיוחד בִּשְׁבִילִי אִי אֶפְשָׁרוּת עֶקְרוֹנִית

לְהַסְכִּים לְהִתְנַחֵם בְּכָך שֶׁהוּא

עוֹשֶׂה אֶת כֹּל הָעֲבוֹדָה ;

מְעַבֵּד אֶת חֲלוֹמוֹתָיי . זָכַרְתִּי רַק אֶת המְאוּפָּקִים;

נוֹתֵן לִי שפה לְהִתְקָרֵב בָּהּ אֶל אֲחֵרִים, אֲבָל

כשניסיתי לֶאֱסוֹף מִמֶּנָּה אֶת עַצְמִי, מוֹכֵר בִּי קְרָבות.

אַף פַּעַם לֹא הִרְהָרְתִּי בקיומו

לֹא הפסקתי לְהוֹדוֹת לוֹ הַיּוֹם.