מִשְׁלַח לֵב. קיץ 23

ילדים כמו פועלי- יצור

במפעל שמייצר מקום בעולם

למשהו שעוד לא קיים,

חולמים- מקצועיים,

אני מכירה ילדים

בכלל

ילדות

היא סוג של

מִשְׁלַח- לֵב

ויום אחרי שתיוודע האמת על החיים כמו

דרך עדשה של מצלמה נסתרת

על צלע הר-הפחדים של כולם

ילד אחד, נצחי, שמדבר מתוך ציור-נעלם

שנושם מתוך- תנועה,

שיוצא- משירה,

ילד שעוד מלא-פליאה

מכל דבר כשבא

הוא לא ישאל איך כל זה קרה

רק מחכה לאור- ראשון שיעלה באופק

כמו איש-אדמה שיודע מה זה זמן-אלוהי

ויוצא לשדה עם התרככויות ומקצבי- עונות מדויקים

יתכנס לאט-לאט עם כל הגלויות שבהן מרד,

לגרעין עוטף-האימה של כולם

ויגיד;

ועכשיו אני הולך ומייצר קוד שנמשך כמו דמעה- בזליגה

על הלב שלכם, מאחד- לאחד

ומחזיר אתכם לאהבה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מישל לב ארי

מישל לב ארי

דילוג לתוכן