בימים האלה כשעניינים נשגבים מסתננים
כמו מָפּוֹלוֹת דוֹמִינוֹ בבני אדם,
מבהלות נָחְשׁוֹלֵי- אוֹר,
לקרבות שלא יודעים איך נחזור מהם,
כאילו בחוש הָפוּך
לעורר אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ,
אולי זה זמן טוב ללכת אליו
ולהודות ללב שלכם
על שמלווה ומתמלא
בכל חיבור של הקשבה שהוא עושה
לכמה עוֹגֵן אתם זקוקים בכל רגע, לא יותר
ולא פחות
בקווי-זרימה עם מידת חמלה מדויקת
לכוח הלמידה הָמְתָדֵר בלי הפסקה
את האישיות שלכם.
לְהָגִיד תּוֹדָה
על שהולך להרגלים הקבועים שלו
ולוקח פצעים גאוניים
מעבר לחוקי המשחק שהכרתם
מחוץ למלכודות הָרְאִיָּה
ומביא את ההימור הכי גבוה למענכם
בכל אזורי החיים ופועם
לקשור ידידות גם עם ספקות גדולים.
קחו רגע
להודות לו על רְשָׁתּוֹת אוֹר
שׁנִפְרָשׂות ממנו להמיס צללים,
על שמשאיר למענכם עקבות של פֵּירוּרֵי-אֶמֶת
על הדרך חזרה אליו רגע לפני רגע ההתחלה,
מתחת לגשרים של רגשות שליחים
לכל כן בסערה
לכל לא בדממה,
על תחנות של הִישָׁאָרוּת
בּבֵית הָמִדְרָשׁ של הטבע הראשון שלכם
על שיבה לעתים כואבת לְמָפְתֵח הִתְנָסוּת
ּבּמִרְווָחֵי נְשִׁימָה נכונים לכם וגם
על שיחות לא נוחות שרק הוא יכול לעשות אתכם
בכל שמירת סוֹד בּשׁעָרֵי- שִוְויוֹן.
להודות לו
על חוֹתָמוֹת אָהוּבִים
שרק אתם יודעים לזהות דרכו,
על סגירת קצוות של סליחה,
על שהוא מכבד את המסע שלכם
גם בצעדים שמדמיעים, מפזרים ומפרקים אותו,
על שבפתיחתו
אין דרך לא נכונה לעשות את הדרך אליו,
על רגישות שהוא מְגָלֵה
כשאי אפשר עוד לשמוע שום מחשבה
ופתאום הוא בַּיִת.
קחו רגע להודות ללב שלכם.
